אילו משחקי לוח באמת שורדים מסך של 6 אינץ׳

למה חלק ממשחקי הלוח שורדים בטלפון וחלק לא

המבחן פשוט: כמה עצמים צריכים להיות על המסך בו-זמנית, ובאיזה דיוק האצבע צריכה לנחות עליהם. דומינו עם שבע אבנים ביד ותריסר על השולחן — בסדר גמור. משחק עם מפה של מאה משבצות שבה צריך גם לפזול כדי להבין של מי הכלי הזה — כבר לא. חצי מהמשחק ילך על זום, וחצי שני לא יהיה, כי כולם כבר הלכו.

הגורם השני הוא אורך התור. חמש עד עשר שניות לתור והמשחק שומר על קצב. ארבעים שניות של חישובי משאבים בכל תור, ומישהו מחליף לשונית, נעלם לקבוצה בוואטסאפ וחוזר אחרי שלוש דקות כדי לשאול של מי התור. זו הסיבה האמיתית שערב של מונופול אונליין נגמר בשניים שמסיימים ושלושה שנעלמו בשקט.

• עובד בטלפון: לוח 8×8 או קטן ממנו, יד של עד 10 קלפים, פעולה אחת ברורה בתור.
• לא עובד: מפות משושים, אזורים מוסתרים שנפתחים רק בריחוף עכבר, גרירה מדויקת של כלים זעירים, קירות של טקסט חוקים באמצע המשחק.

מה גרסה מובייל טובה חייבת לעשות

עד כמה משחק לוח נעים בטלפון זה בערך 70% ממשק ו-30% משחק. אפשר לבנות דמקה כך שתחטיאו את המשבצת שלוש פעמים ברצף, ואפשר לבנות אותה כך שתפגעו בלי להסתכל. זו רשימת המינימום שכדאי למדוד לפיה כל שירות:

1. תצוגה לאורך כברירת מחדל. אף אחד לא הולך להפוך את הטלפון לרוחב באוטובוס.
2. אזורי נגיעה שלא קטנים מקצה אצבע — בערך 44 פיקסלים. משבצות ואבנים צריכות לסלוח על פספוס של שני מילימטרים.
3. התחברות מחדש בלי לאבד את המשחק. מעליות, מנהרות, שטחים מתים — החיבור נופל כל הזמן, והמשחק חייב לשחזר את המצב ולא לזרוק אתכם מהחדר.
4. בלי להתקין כלום. להוריד אפליקציה בשביל משחק אחד עם חבר זו הדרך הבטוחה ביותר לא לשחק אותו לעולם.
5. כניסה דרך קישור או דרך קוד קצר, כדי שהזמנה של מישהו תיקח עשר שניות בצ׳אט שאתם ממילא יושבים בו.

שני הסעיפים האחרונים הם רוב הסיבה שמשחקי לוח בדפדפן מנצחים את חנויות האפליקציות כשרוצים לשחק ספונטנית — הרחבנו על הפורמט הזה בכתבה על משחקים שנכנסים אליהם דרך קישור בלי הרשמה.

אלה שבאמת משחקים טוב בטלפון

בנינו פריסות לאורך בכוונה, במקום לכווץ פריסות של מחשב. חמישה מצבים שעוברים את מבחן 6 האינץ׳:

• דומינו — דומינו חסימה ל-2–4 שחקנים, 28 אבנים. היד נכנסת לשורה אחת למטה, המהלכים החוקיים מודגשים, ומשחק לוקח 8–12 דקות. המועמד המושלם לטלפון.
• לודו — מרוץ חיילים ל-2–4. נגיעה אחת מטילה את הקובייה, נגיעה שנייה בוחרת חייל. ילד מבין את זה בדקה, ומבוגר יקלל את הקובייה בדיוק באותה עוצמה כמו מול שולחן אמיתי.
• שש-בש — שש-בש קצר, אחד על אחד. זה הלוח הצפוף היחיד ברשימה, ולכן הנקודות מצוירות רחבות והמהלך נעשה בשני שלבים: בוחרים כלי ואז מקישים על היעד.
• דמקה — חוקים רוסיים, לוח 8×8. אכילות החובה נאכפות בשרת, אז אין על מה להתווכח.
• לוטריה — הבינגו המקסיקני עם התמונות, מצוין בחבורה: הכרטיס גדול וכל מה שנדרש מהשחקן זו נגיעה אחת בתמונה הנכונה.

כמה גלישה משחק באמת אוכל

הרבה פחות ממה שנדמה לכם. משחק לוח בדפדפן שולח ברשת רק אירועים: הנחתי אבן, הזזתי 4, הטלתי קובייה. אלה מאות בייטים לתור, לא מגה-בייטים. משחק שלם של דומינו או דמקה נוחת בסביבות 100–300 KB כולל הטעינה הראשונה של התמונות והגופנים, וכניסה חוזרת באותו יום כמעט לא עולה כלום, כי הכל כבר במטמון.

לשם השוואה: דקה אחת של וידאו ברשתות היא 5–15 MB. הגלישה של ריל אחד שגללתם קונה לכם ערב שלם של משחקי לוח. עם חבילה של 1 GB בחודש תיגמר לכם הסבלנות הרבה לפני הגיגה-בייטים.

לשחק בדרכים בלי להפסיד בגלל מנהרה

הפחד הקלאסי במובייל הוא ליפול באמצע משחק. מצב החדר כאן חי בשרת ולא בלשונית שלכם: אם החיבור מת, הלשונית מתחברת מחדש לבד ומשחזרת את הלוח, את היד ואת סדר התורות. אתם חוזרים בדיוק לאן שעזבתם.

טיפ מעשי לנסיעה: בחרו משחקים תורניים בלי שעון משותף. לכל תור יש טיימר משלו — 30 שניות בדומינו, דקה בדמקה ובשש-בש — כך שנתק קצר במנהרה לא הורס כלום, ואם התור בכל זאת נגמר השרת משחק מהלך במקומכם והמשחק ממשיך. כל מה שיש בו שעון שרץ לכולם בבת אחת עדיף לשמור לרגע עם ואי-פיי אמיתי — כמה מהפורמטים הקצרים האלה ריכזנו במבחר משחקים של 5–10 דקות.