איך מצילים שיחת וידאו: משחקים שבאמת עובדים

מה בעצם נשבר בשיחת וידאו

שלוש בעיות, ואף אחת מהן לא קשורה לאנשים. הראשונה היא ההשהיה. אפילו 300 מילישניות הופכות כל משחק שמבוסס על מהירות ועל הפרעות לדייסה: שניים מתחילים לדבר יחד, שניהם נעצרים, וחוזר חלילה.

השנייה היא הרוב השותק. ככל שיש יותר משתתפים כך המחיר של לפתוח את הפה עולה: לבטל השתקה, למצוא חלון, לא לדרוס אף אחד. שבעה אנשים מחליטים בהיגיון גמור לחכות, וכעבור עשרים דקות השיחה כולה נשענת על השניים הכי רועשים.

השלישית היא שיתוף מסך. הוא דוחס את התמונה, מפגר בשנייה-שתיים, אוכל את רוחב הפס שהווידאו היה צריך, ובטלפון הוא מציג מלבן בלתי קריא. גרוע מזה: מי שמשתף מפסיק להיות שחקן והופך למקרין.

טאב שני עדיף על מסך משותף

ההרכב שעובד: השיחה נשארת שיחה — פרצופים וקולות — והמשחק נפתח אצל כל אחד בטאב נפרד. מי שמארגן זורק קישור לצ׳אט של השיחה (ל-Zoom, ל-Meet ול-Discord יש כזה), כולם לוחצים, וכל אחד מקבל את הלוח שלו ברזולוציה מלאה.

מה מרוויחים: קלפים פרטיים שאף אחד לא מציץ בהם, אפס עיכוב כי ברשת עוברים מהלכים ולא וידאו, טלפונים שעובדים לא פחות טוב ממחשבים, ומארגן שמשחק עם כולם במקום להפעיל מצגת.

לפי גודל הקבוצה

3–4 אנשים

קבוצה קטנה מספיק בשביל משחקים שיש בהם שיחה: כולם מספיקים לדבר ואף אחד לא צריך להילחם על תור הדיבור. אסוציאציות עובד מצוין (המספר נותן רמז לתמונה שבחר, כל השאר מגישים תמונה דומה ואז מצביעים), וגם דומינו — הידיים עסוקות, הפה פנוי, השיחה ממשיכה.

ארבעה זה גם המספר המושלם לPictioner: אחד מצייר ושלושה צועקים ניחושים למיקרופון במקום להקליד אותם. בשיחת וידאו זו הגרסה הטובה יותר של המשחק — שומעים בן אדם משכנע את עצמו בקול בתשובה הלא נכונה.

5–8 אנשים

הגודל שבו תור הדיבור מתחיל לכאוב. בחרו משחקים שבהם כולם פועלים בו-זמנית.

• Meme Party — השופט של הסיבוב מקריא את הסיטואציה בקול, כולם מגישים תמונה, והוא בוחר את המנצחת. 20–30 דקות, וחצי מהפאנצ׳ים מצוטטים בקבוצת העבודה עוד שבועות.
• Basta! — אות אחת, חמש קטגוריות, 75 שניות לסיבוב. מעולה עם צוותי עבודה: הבן אדם הכי שקט בשיחה פתאום מתווכח בלהט אם "ג׳מייקה" נחשבת.
• OCHO! — משחק של השלכת קלפים, 8–12 דקות למשחק, וכן, אנשים באמת צועקים "OCHO!" ישר לתוך המיקרופון.

10 ומעלה

שיחות גדולות הן ז׳אנר בפני עצמו. דיון קולי בעשרה אנשים פשוט לא עובד, אז או שהולכים על משחק שקט ובו-זמני או שמפצלים. לוטריה מחזיקה חבורה גדולה, עד 8 שחקנים בחדר: המשחק מכריז קלף אחרי קלף וכל אחד מסמן את הטבלה 4×4 שלו. אפשרות שנייה היא חדרים נפרדים של חמישה-שישה עם משחקים מקבילים, ואז משווים תוצאות. אפשרות שלישית היא טורניר: עץ טורניר ל-3–8 שחקנים, וכל השאר צופים ומעירים.

תזמונים: הפסקת קפה וערב ארוך

הפסקה של רבע שעה באמצע שיחת עבודה היא המשבצת הכי נפוצה והכי מבוזבזת. נכנס לשם בדיוק דבר אחד: שני סיבובים של Basta!, או דו-קרב קצר בין שני מתנדבים בזמן שכל השאר ממלאים כוס קפה. אל תתחילו משחק קלפים אם מישהו צריך לצאת בעוד רבע שעה — משחק נטוש מרגיש גרוע יותר מלא לשחק בכלל.

ערב של שעתיים בנוי אחרת. עשרים הדקות הראשונות: משהו פשוט בזמן שהמאחרים מגיעים (ציור, OCHO!). אחר כך שעה למנה העיקרית — ממים, אסוציאציות או AI Dungeon Master, שבו ה-AI מנהל את הסיפור ואתם כותבים מה הדמות שלכם עושה. עשרים הדקות האחרונות: דו-קרבים קצרים למי שעוד נשאר. כלל אצבע — שום משחק לא עובר את גבול ארבעים הדקות, אחרת אנשים מתחילים להיעלם בלי להיפרד.

אם אתם אלה שמארגנים

1. בחרו את המשחק לפני שהשיחה מתחילה. להחליט בוועדה של שמונה עולה עשר דקות ורוב מצב הרוח.
2. צרו את החדר ראשונים ופרסמו את הקישור בצ׳אט של השיחה בהודעה אחת. תקריאו גם את הקוד בן 4 האותיות בקול — תמיד יש מישהו שלא מוצא את הצ׳אט.
3. הסבירו את הכללים במשפט אחד והתחילו. ללמוד תוך כדי משחק מהיר יותר מכל תדריך.
4. תארו בקול מה קורה עכשיו: "כולם הגישו, השופט בוחר". אף אחד לא רואה את המסך של השני, ואנשים מאבדים את החוט בקלות.
5. מלאו מקומות ריקים בבוטים במקום לחכות יותר מדקה למי שלא הגיע.
6. עצרו בזמן שעדיין כיף. הרגע הכי טוב לסיים הוא מיד אחרי סיבוב שהצחיק את כולם.

ותחזיקו משחק גיבוי בכיס למקרה שהראשון לא מתרומם — קורה לכולם. תפריט מלא לפי סיטואציה מחכה במדריך המשחקים עם חברים אונליין, ואיך מחלקים קישור כך שאף אחד לא ייתקע בטופס הרשמה מוסבר במדריך הכניסה דרך קישור.